תמותה ותוצאים קרדיאליים שליליים אצל מטופלים עם מחלת כליה כרונית

תסמונת מטבולית, הכוללת עמידות לאינסולין, השמנה מרכזית, דיסליפידמיה, ויתר לחץ דם הינה קשורה לסיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולרית ותמותה מסיבה כלשהי באוכלוסיה הכללית. יחד עם זאת, הראיות לפיהן ממצאים אלה תקפים אצל מטופלם עם מחלת כליה כרונית (CKD) עם ירידה מתונה קצב הסינון הגלומרולרי המוערך ו/או אלבומינוריה מועטות.

מטרת המחקר הייתה לחקור את הקשר בין תסמונת מטבולית ומרכיביה לתמותה מסיבה כלשהי ותוצאים קרדיווסקולריים אצל חולי CKD.

החוקרים בצעו מחקר קוהורטה תצפיתני פרוספקטיבי אשר כלל 5,110 מטופלים עם CKD מתוך מאגר מחקר ה-German Chronic Kidney Disease כאשר 3,284 (64.3%) מהם היו עם תסמונת מטבולית במצב הבסיסי.

תוצאות המחקר הראו כי לאורך מעקב של 6.5 שנים, 605 מטופלים נפטרו ו-650 חוו אירועים קרדיווסקולריים משמעותיים. החוקרים מצאו כי למטופלים שהיו עם תסמונת מטבולית היה סיכון מוגבר לתמותה מסיבה כלשהי (יחס הסיכונים=1.26, 95% רווח בר-סמך: 1.04-1.54) ולאירועים קרדיווסקולריים (יחס הסיכונים=1.48, 95% רווח בר-סמך: 1.22-1.79). הסיכון התגבר באופן קבוע ככל שהצטברו מרכיבים נוספים של התסמונת המטבולית. יחס הסיכונים פר מרכיב היה 1.09 (95% רווח בר-סמך 1.02-1.17) עבור תמותה מסיבה כלשהי ו-1.23 (95% רווח בר-סמך: 1.15-1.32) עבור אירוע קרדיווסקולרי. החוקרים מצאו שערכי גלוקוז מוגברים בדם הובילו לעלייה המשמעותית ביותר בסיון לתמותה מסיבה כלשהי (יחס הסיכונים=1.68, 95% רווח בר-סמך: 1.38-2.03) ולאירועים קרדיווסקולריים (יחס הסיכונים=1.81, 95% רווח בר-סמך: 1.51-2.18).

החוקרים סיכמו כי תוצאות המחקר הדגימו שכיחות גבוה של תסמונת מטבולית בקרב מטופלים עם CKD מתונה. כמו כן, תסמונת מטבולית הייתה קשורה לסיכון מוגבר לתמותה מסיבה כלשהי ולאירועים קרדיווסקולריים אצל החולים הללו. המרכיבים של גלוקוז מוגבר והפרעות בשומנים בדם היו הגורמים המשמעותיים ביותר מבחינת התוצאים.

מקור: 

Lorenz M. Pammer  et. al (2021) JIM DOI: https://doi.org/10.1111/joim.13355